-אתה מפתיע אותי. לא חשבתי שאשמע ממך שוב
-למה ?? אמרתי לך שהיה לי בלגן משפחתי, ושאצור איתך קשר שוב כשאוכל"
-אני לא תמימה... אני יודעת שזו הדרך של גברים נשואים לומר "בואי נדבר שוב כשאהיה חרמן"
-תפסיקי להיות כזאת חשדנית, אני רציני. באמת היה לי בלגן גדול. הוא עוד לא נפתר אבל התגעגעתי...
-וואלה. אז אולי תספר לי באיזה בלגן מדובר ?
-טוב... אם את ממש רוצה לדעת, אז החלטנו שאני עוזב את הבית אחרי החגים.
-מההה?! רגע, אתם נפרדים לתקופה או מתגרשים סופית?
-מתגרשים
- דממה -
לילה לפני קיום השיחה השתעשעתי לי עם המחשבה שאנחנו ביחד. לא בסקס, אלא ביחד באמת. הוא מצליח לעורר בי משהו שאני מדחיקה בכוח מאז האהבה ההיא, הרעה, ששברה אותי. חודשים שאני מנוונת. לא הצלחתי לדמיין את עצמי עם מישהו אחר מלבד ההוא לשעבר, וגם בפעמים הבודדות שניסיתי הבועה התפוצצה מהר מאוד. גם היום קשה לי לדמיין מישהו אחר מלבדו. עוד עוקבת מדי פעם, רואה איך בקלות המשיך הלאה ומתאכזבת ממנו שוב ושוב.
מתחילת הטיפול הפכתי לרגשנית בצורה מבחילה בעל כורחי. נעה בין התקפי זעם לבכי, ובזמני החופשי גם שוקעת בדיכאונות. החלטתי להרחיק את עצמי מהסיכוי לשברון לב נוסף מחשש שלא אצליח לעמוד בו הפעם. גם בפעם הקודמת בקושי שרדתי.
ופתאום הוא בא בשיא הטבעיות, צרפתי ערל וחצוף שהגיע לארץ הקודש לסובב לי את הראש. גם איתו אני מנועה ועוקצנית, ואולי יותר מהרגיל. סרקזם כמגננה - כמה סטריאוטיפי. בכל פעם שאני שומעת ממנו אני מתפלאת מדוע הוא טורח להמשיך ליצור קשר בהתחשב בחוסר הסימפטיה מצידי. בסתר הרשיתי לעצמי לדמיין שאנחנו ביחד. הטבעת שלו שימשה לי כעדות קבועה למה שלא יקרה, לכן הרגשתי חופשייה לעשות זאת מבלי לפחד להיפגע, הרי זה לא אמיתי.
עכשיו חוקי המשחק השתנו, ואני מפחדת. לא רוצה לפתח ציפיות כפי שקרה לי כבר באותו היום ששמעתי על זה. לא יודעת איפה זה יותיר את שנינו. כגבר תפוס הוא מעוניין ביחסים, אבל כגבר פנוי ?
נוכחתי לגלות כי רווקים מחפשים אך ורק סקס, רצוי חד פעמי, עם אופציה להמשכיות במידה ותתפקדי היטב. אין באמצע, זה כל מה שהם מחפשים. כל הסיפורים הם בגדר סיפורים בלבד. היחידים שמחפשים קשר ארוך טווח הם גברים נשואים. האהבה היחידה שחוויתי בחיי הבוגרים היה עם גבר נשוי, וכך גם הקשרים המשמעותיים ביותר שלי, כולם עם גברים תפוסים. עם הזמן למדתי לפתח אליהם אמפתיה והתחלתי להבין אותם. או ככה חשבתי. רציתי לראות בהם אנשים שנכנעו לתכתיבי החברה ולכן התחתנו והקימו בית, והזניחו את הרצונות והמאווים האישיים שלהם. כמו המשיכה שלהם לנשים כמותי. חלק מהם באמת חולמים על מערכת יחסים אמיתית וחיים משותפים, אך לעולם לא יקימו איתי זוגיות למופת. הרי גם כשהיו צעירים לא היה להם את האומץ והעוז ללכת עם האמת שלהם עד הסוף, קל וחומר כעת שיש להם כל כך הרבה מה להפסיד. לכן הכול מתנהל מאחורי דלתיים סגורות. ומכאן הדרך לתעשיית המין הזמין בתשלום היא בלתי נמנעת.
גם הוא היה כזה. מחפש קשר רגשי עמוק, משהו מעבר למין. גם כקליינט הרגשתי את זה. הוא אחד למיליון. או שככה אני רוצה להאמין. ובקרוב הוא יהיה חופשי כציפור ואז ... מה ?
נשואים מעדיפים יחסים ממושכים כי הם לא מעוניינים להשקיע בחיפוש בכל פעם שהם רוצים להתפרק. הם רוצים אותך זמינה, שידעו למי להתקשר ולאן להגיע בכל פעם. גם ככה התמרון בין עסקים-משפחה-אישה-אליבי הוא לא פשוט, ויחסים עם אותה אחת באופן קבוע מאפשרים להם לשמור על יתר דיסקרטיות בכך שאינם נחשפים יותר מדי. חלקם באמת מעוניינים בקשר רגשי מעבר לסקס. לפעמים יחסים ידידותיים, ולפעמים רומנטיים. אבל האם הקשר עם הגבר הנשוי הזה הוא מפלט מנישואיו המתסכלים או שיש משהו מעבר ? ביום שאחרי הגט בו הוא רשמית יהיה גבר פנוי, האם הוא יראה את עצמו כפנוי לקדם את יחסינו הלאה, או כפנוי להתפרפר ?
הימים חלפו והציפייה הרגה אותי. החלטתי שכנגד כל החוקים הלא כתובים של התעשייה אני יוזמת בעצמי קשר עם גבר נשוי. גם ככה הוא בעבודה, מה כבר יכול לקרות ?
-התגעגעתי
לאחר כשעה לא התקבלה תשובה.
-נו מה בפעם הראשונה שאני לא צינית אתה לא עונה??
-אני מצטער שלא עניתי מקודם אבל לא ראיתי את ההודעה. הבן שלי היה ליד הטלפון ופתח את ההודעה שלך...
ממש כמו בתכנון. אז מסתבר שהוא לא בעבודה. הוא ביום כיף עם הצאצאים, שכנראה עכשיו כבר מודעים לקיומי. נהדר.
השיחה הבאה הייתה ביוזמתו. קצר קל בתקשורת גרם לי להבין דברים בצורה הפוכה. זו הבעיה עם תרבות הסמסים נטולת האינטונציה. הוא כותב לך "אני לא יכול לחכות שתסיימי את השיעור" ואת מבינה את זה פשוטו כמשמעו ונעלבת. ובעצם הכוונה הייתה "מחכה בקוצר רוח שתסיימי את השיעור". כמובן שרק אחרי 10 דקות וקריאה מחודשת של כל ההודעות ברצף גרמו לי לנחיתת אסימון, וזה קרה אחרי שההורמונים גרמו לי להגיב בצורה... דרמטית. כרגיל.
-"אני לא מבין אם כל זה היה עכשיו בציניות או ברצינות"
-"אמממ לא זה ולא זה. לא משנה, תתעלם"
בקרת נזקים ?
בשלב מסוים גם הוא נדבק בציניות שלי. תמיד אמרתי שאני מדבקת. ובסוף גם הפעם הוא נעלם בפתאומיות מותיר אותי מתוסבכת. רק שלוש בצהריים ביום חמישי והוא כבר נפרד ממני עד לאחרי הסופ"ש. התחלתי להשתגע. לאן יש לו ללכת בשעה כזו ?? אין סיכוי שהוא מסיים לעבוד כל כך מוקדם, איזו הפקרות! עם מי הוא נפגש? למה לא איתי?? כי אני כבר לא לבד בבית? עד שלא אהיה לבד לא ניפגש שוב?? ולמה אני צריכה לחכות עד יום ראשון?? למה הוא לא עובד בימי שישי??
השאלות התרוצצו לי בראש ולא יכולתי לומר דבר. הוא לא חייב לי כלום, ואולי אפילו לא מודע. והרי רק אמש עבדתי... מוסר כפול משהו. ובכל מקרה לא ניתן לדרוש "נאמנות" מגבר נשוי. פרדוקס לחשוב על זה אפילו.
-"אתה גורם לי לחרדת נטישה עם הפרידות הפתאומיות שלך"
-"כן, ממש..."
-"כן ממש. והפעם זה כן היה ברצינות, לא בציניות"
-"וואלה... אוקי, לקחתי לתשומת ליבי"
לדעתי כל אחת במקצוע מפנטזת על קליינט החלומות הזה שיוציא אותה מהעסק. אני חולמת עליו הרבה. אותו אחד שאפגוש כמו כולם, אבל תהיה כימיה כל כך מדהימה שלא נצפתה מימי רומאו ויוליה שהוא יבין שהוא לא יכול לחיות בלעדי או לחלוק בי עם אחר, וירצה אותי רק לעצמו. ויאהב אותי. כמו ג'וליה רוברטס. ואז אהיה נורמאלית. אין לי כוח להפסיק את זה בעצמי.
קוקסינלית ותיקה ומוערכת בקהילה אמרה לי שאין זוגיות למי שעובדת. שום גבר לא יקבל את העיסוק, וגם אם כן, זה רק מעיד שהוא לא נורמאלי כי גבר לא אמור לקבל את העובדה שבת זוגו סוחרת בגופה. מצד שני, היא לא תפסיק לעבוד כי היא לא מאמינה שיש באמת סיכוי לזוגיות בארץ. לכן לא מעניין אותה ימינה או שמאלה מבחינתה גם ממייקל לואיס גובים תעריף. מלכוד 22 ?
לא רוצה להיות כזו. אבל אני כבר כזו. לא מסוגלת לבטוח מספיק בשום קליינט חלומות בשביל להיפגש איתו שוב ללא תשלום. לנצח יקונן בי הפחד שהוא ישלם לאחרת. לא משנה כמה ארצה אותו וכמה ימצא חן בעיני. ולא משנה כמה יאמר לי שלא פגש אחרות שנים לפני ושאני מקרה חריג והוא לא בקשר עם אף אחת. זה לא יספיק. אני לא מאמינה. אני מפחדת. ושונאת לחשוב יותר מדי.
קיוויתי שהגירושין יהוו סימן חיובי, ואולי אפילו... התפתחות. התחלתי לחשוב על עניין התשלום וכיצד נתמודד עם זה. מתי הנושא יצא מהמשוואה לחלוטין, מה הוא צריך לעשות כדי שאבטח בו ואתמסר לו כמו שהתמסרתי לאחר שהיה לפניו. אותו אחד שידע מה אני עושה כשאנחנו לא ביחד ובחר להתעלם כי לא היה לו אכפת מספיק.
עד כה, לא ראיתי שום סימן ... אבל אומרת לעצמי שזה הגיוני, הרי איך יהיה לו זמן לסימנים באמצע תהליך גירושין ?! ואיזהו אדם שפוי בדעתו נמלט מזוגיות א' בשיניו וציפורניו, ובו זמנית תר אחר זוגיות ב' ??
לכן העולם כמנהגו נוהג. חשבוניות מודפסות, הקופה רושמת. הציניות חוזרת.
אולי בשבוע הבא היא תיעלם שוב ...